סיווי שלנו
לפני 25 שנה – חצי יובל, נפרדנו ממך בחטף מבלי להתכונן ולהבין...
רק 20 שנה חיית בנינו ואנחנו כבר יותר שנים מתגעגעים אליך ...
חצי יובל, זה נשמע ומרגיש המון זמן... אבל גם מרגיש כאילו הכל קרה אתמול...
25 שנה, שבהם כל אחד מאיתנו השתנה, התבגר... ואתה נשארת בן 20 – צעיר לנצח
חצי יובל, שבהם נפרדנו מאנשים יקרים לנו שהיו חלק חשוב בחייך ובחיינו אבל גם הם אינם עוד
25 שנה, שבהם נוספו אנשים וילדים שלא הכרת לחוג משפחתינו ומכירינו
חצי יובל, שכל כך הרבה השתנה בעולמינו, בארץ ובעולם ושום דבר כבר לא נראה אותו דבר...
25 שנה, שאני לא מבינה איך דווקא אתה עזבת אותנו בפתאומיות מבלי אפשרות להיפרד, להבין ולקלוט את מה שקורה...
חצי יובל, של געגועים אליך, שנים שבהם אתה נוכח נפקד בנינו
גם אחרי 25 שנה אני מגלה עליך דברים חדשים שלא ידעתי
25 שנה, שהטבע נשאר אותו דבר ואנחנו נפגשים פה בעונה שהחצבים פורחים בצידי הכביש והחבצלות בחוף הים כדי לזכור ולהיזכר בך
חצי יובל, זה המון זמן ובכל זאת אני עדין מצליחה לשמוע בתוך ראשי את צליל קולך וצחוקך המתגלגל
25 שנה שאני שמחה כל פעם שאני חולמת עליך. לצערי עם השנים תדירות החלומות יורדת...
חצי יובל, שאני מנסה לדמיין מה היה קורה אילו...
מה היית עושה בחייך? איפה היית בוחר לחיות? איזו משפחה היית מקים?
25 שנה – חצי יובל, שבשבילי אתה לא פה בבית קברות, אתה בבית איתנו בין הקירות, בפינות, בחפצים, ובתמונות, אתה גם בחוף הים שכה אהבתה ובעוד הרבה מקומות.
אתה מופיע ומציץ פתאום בכל מיני מקומות מאין "נוכח נפקד", שאיתו אני מבלה בימים ובלילות, מתגעגעת ומנסה למצוא תשובות...
ים של געגוע לבני בכורי שכה אהבתי... געגוע לעלם החמודות שקפא בהיותו בן 20 ושלושה חודשים
הלוואי שהשנה החדשה שבפתח תביא איתה רק בריאות, שלום, וכל טוב לנו ולכל עם ישראל.
שנה טובה
אמא אירית