סיווי שלנו
26 שנה עברו מאז אותו לילה ויום קשה שבו נאלצנו להפרד ממך.
כאן, בין הכרמל לים בנוף שכל כך אהבת טמנו אותך לפני 26 שנים, ואני מרגישה כאילו זה קרה אתמול... אותם החצבים, וחבצלות החוף פורחות בעונה זו ואותם חסידות, שקנאים, ועוד ציפורים נודדות מגיעות לבריכות הדגים.
אבל השנה הזאת שונה מכל 26 השנים הקודמות... השנה אנחנו בתקופה של מלחמה הכי קשה שהיתה למדינת ישראל, ולכן, הרבה חברים ומשפחה זוכרים אותך היום מבלי להגיע לכאן. אני מבינה את כל מי שבחרו לא להגיע ומכבדת אותם, ומודה מאד למי שלמרות המצב היגיע.
לפני שש שנים עברנו את קו השיוויון ועכשיו אנחנו יותר זמן בלעדיך מאשר היינו איתך...
היו לנו 20 שנה מאושרות שבהם ראינו כיצד אתה גדל ומתפתח לעלם חמודות, רציני ורגיש עם המון תובנות ואחריות לעתיד. כבר בגיל 20 היית בוגר מכפי גילך עם המון אחריות ורגישות לסובבים אותך אבל כל זה נגמר בבת אחת לפני 26 שנה.
בזמן שחלף מאז שנפרדנו ממך נאלצנו להפרד גם מאנשים יקרים לנו שהיו חלק חשוב בחייך ובחיינו אבל גם הם אינם עוד...
26 שנה, שבהם נוספו אנשים וילדים שלא הכרת לחוג משפחתינו ומכירינו
26 שנה, שהטבע נשאר אותו דבר ואנחנו נפגשים פה בעונה שהחצבים פורחים בצידי הכביש והחבצלות בחוף הים כדי לזכור ולהיזכר בך
26 שנה, שכל כך הרבה השתנה בעולמינו, בארץ ובעולם ושום דבר כבר לא נראה אותו דבר...
26 שנה, שאני לא מבינה איך דווקא אתה עזבת אותנו בפתאומיות מבלי אפשרות להיפרד, להבין ולקלוט את מה שקורה...
למרות 26 השנים שעברו אתה תמיד תישאר רק בן 20 ושלושה חודשים ... בחור צעיר עם המון תוכניות לעתיד והמון מרץ, יוזמה ועשייה שנקטעה בבת אחת.
בשבילי אתה לא פה בבית קברות, אתה בבית איתנו בין הקירות, בפינות, בחפצים, ובתמונות, אתה גם בחוף הים שכה אהבתה ובעוד הרבה מקומות. אתה מופיע ומציץ פתאום בכל מיני מקומות מאין "נוכח נפקד", שאיתו אני מבלה בימים ובלילות, מתגעגעת ומנסה למצוא תשובות...
ים של געגוע לעלם החמודות שקפא בהיותו בן 20 ושלושה חודשים
לפני שנה איחלנו שהשנה החדשה תביא איתה בריאות ושלום לנו ולכל עם ישראל אבל זה לא הצליח ... עברנו שנה קשה מאד ואני מקווה שהשנה החדשה שבפתח תהיה גם התחלה חדשה של שלום ובריאות לכולנו ותביא גם את כל החטופים הביתה
שנה טובה
