דפנה גל - מושתלת ריאות - שבוע אחרי...
שבת 26 בספטמבר 1998
לכם, בני משפחת בר-נתן,
אנחנו עדיין לא מכירים אבל אני מרגישה שהקשר בינינו הוא קשר נדיר, קשר שבו אני חשה בכל פעם שאני שואפת אויר לריאותי החדשות, ריאותיו של סיון, שתמיד ישארו בעיני כאלה.
שמעתי מהורי ואחי, שהיו אצלכם, את כל הסיפורים המדהימים על הילד המקסים שאבד לכם באותה תאונה מיותרת. שמעתי בשקיקה את הסיפורים והיה מדהים לגלות כמה קווים הצטלבו בחיי שנינו.
סיון - ילד בריא, חזק, ספורטאי שדאג תמיד לבריאותו והכיר בחשיבות הכושר והספורט. ואני - שנולדתי עם מחלת הסי.אפ. ונלחמתי במשך יותר מ- 23 שנה במחלה בכל כוחי, במטרה לשמור על ריאותי הפגועות. שנינו, כל אחד בדרכו הוא נלחם למען החיים, עם אמביציה ורצון להשיג ולהגיע מעבר לגבול היכולת.
ועכשיו, הפקדתם את ריאותיו בידי ועל כך אני אפילו לא יכולה להתחיל להסביר עד כמה אני מודה.
כל מה שאוכל זה רק להבטיח לכם ולסיון שאני אעשה הכל כדי לשמור הכי טוב שאפשר על ריאותיו כדי שהחמצן לעולם לא יפסיק לזרום בהם.
אוהבת,
דפנה גל
