אליאב זילברברג - חבר של סיון מכיתת דולפין
סיווי
כל כך הרבה דברים יש להגיד שלא הספקנו וכל הדפים שבעולם לא יספיקו בשביל לכתוב הכל, אז אני פשוט ידבר מהלב.
מה אני יגיד לך סיון – אני מתגעגע- מתגעגע לשבת איתך בחדר על איזה בקבוק בירה ולדבר על הצבא, על בחורות ובכלל על החיים – על החיים.
לא חשבתי שנגיע למצב כזה – תמיד היינו כולנו כל-כך ביחד, כל-כך חזקים ועכשיו שהלכת זה נראה כאילו הכל מתפרק, הכל מתפורר ואי אפשר להמשיך הלאה.
כשאני מנסה לחשוב על העתיד הקרוב, הרחוק קשה לדמיין אותו בלעדייך – מי יארגן נסיעות לדיסקוטקים?, מי יעשה את הסטייקים בשבת? אתה יודע מה? אין לי מושג מי ישלוף אותי מהמיטה בשבת לסיבוב חיילים.
סיוי – אני לא בדיוק יודע מה היה באותו יום חמישי, רק יודע שזה לא צודק וזה לא היגיע לך – כי היית בן אדם טוב, אחל'ה חבר וכל-כך אהבנו אותך.
סיווי- אנחנו עומדים פה כולם ביחד ולא מאמינים שצריך להפרד. רוצים כל-כך שתחזור והכל יהיה כמו פעם, אבל אתה כבר לא איתנו ואף פעם לא תהיה – אז מה שנותר להגיד זה שתמיד נחשוב עליך, תמיד תחסר לנו ואנחנו אוהבים אותך – איפה שלא תהיה.
אליאב – חבר של סיון מכיתת דולפין
