אושיק אפרתי – חבר של סיון לצוות אביב בסיירת גולני
סיון, מסתכל לאחור לתקופה שעברנו ביחד. לימים, ללילות, ללחצים, לזמנים היותר טובים. נזכר איך תמיד השתלטת על כל הענינים, דאגת לכל הסידורים. זוכר רק שהגעת, קראנו לך "חדש". לא נתת לזה להמשך הרבה זמן.
היגיע קורס טרור, "דפקת ענינים" השתלטת. זוכר, יום שישי שיצאנו הביתה. אני ובונה בדרך הביתה, מדברים עליך, מתפעלים. זוכר שאמרתי לבונה שזכינו בגדול שהגעת אילינו.
אני זוכר, בשבוע ניווטים ראשון שהגעת, ניווטת עם ניר ביחד. ניר רצה קצת לנוח, נתת לו זמנים, אמרת לו "5 דקות זזים, יש משימה".
סיון תמיד מגיע והענינים מסתדרים. ועכשיו כולם מבולבלים, בתוך הבטן בפנים יש איזה משהוא כבד. אנחנו לא מבינים, אנחנו כל-כך קטנים, אנחנו מחפשים אותך סיון, קדימה בוא בוא סדר ת'ענינים.
אנחנו נבוא אליך, תראה לנו את הדרך שמובילה אליך, נצעד אליך ימים ולילות, לא נפסיק רק כדי לראות את החיוך שלך. חיוך שתמיד על הפנים, חיוך שתמיד יש מאחוריו בטחון ואומץ. כי אולי ידעת מהוא שאנחנו פשוט לא יודעים.
סיון, נאהב אותך לעד, נזכור אותך לנצח, כי רעות שכזאת לא תתן את ליבינו לשכוח
צוות אביב, סיירת גולני
