אלישבע טסלר - ערב ראש השנה תשנ"ט, 1998
לסיון בר-נתן
ערב ראש השנה
"יום ליום ינחיל שמש דועכת
ולילה על לילה יקונן
וקיץ אחר קיץ יאסף בשלכת
ועולם מצערו מתרונן.
יום ליום ישא שמש בוערת
ולילה אחר לילה ישפוך כוכבים
על שפתי בודדים שירה נעצרת:
בשבע דרכים נתפלג
ובאחד אני שבים"
(אברהם בן יצחק)
רצינו לקבל את פניה של תשנ"ט בפרח, להתכונן לקדש כשעינינו נושאות תפילה לשנה טובה יותר.
בדשא ליד חדר האוכל, שיחק סיון שלנו, וקיבל כמו כולנו, את פניו של חד ומועד, והופיע בהצגות הילדות והנעורים של כיתת "דולפין".
היום נפרדנו מסיון, פרידת עולם, ושתיקה כבדה רובצת על כל המילים, וסיון ימשיך ללכת עמנו לאורך הדרכים ויעלה לפני עינינו מראות ומקומות,
ויביא עמו זכרונות – ילדות נעורים וצבא.
ויגון כבד עוטף את כולנו
שכך שירת חייו, עוד בטרם החלה נסתיימה.
ובא ומתקרב הסתיו
ולוח ת' ש' נ' ט' נפתח
ודמעות החורף יגידו על סיון קדיש,
ופרח אולי ינבוט מן הדמעה.
אלישבע טסלר – חברת מעגן-מיכאל ומנהלת ביה"ס תיכון אזורי חוף הכרמל
