אמא - אירית בשם המשפחה
דברים לסיון מעל הקבר ביום השלושים
סיוי שלנו,
עבר חודש ימים מאז שנפרדנו ממך והלב ממאן להאמין ולהנחם.
הגעגועים אליך קשים מנשוא ….
המחשבה שלא נשמע שוב את צחוקך המתגלגל או התלהבותך הרבה ממשחקי כדורגל וכדורסל קשה מאד.
חסרות לנו גם השיחות, ההתענינות וההערות בכל נושא שעומד ברומו של עולם.
אני מרגישה כאילו כרתו חלק מליבי שלא יצליח אף פעם להרפא והכאב נעשה חזק מרגע לרגע.
הגעגועים של אביב לדיגדוגים, לחיבוקים והנשיקות שלך קשים מאד.
חסר לו אח גדול שהיה לוקח אותו לים, מזמין אותו לשון אצלו בחדר בשכונת חיילים כדי לקום לפנות בוקר ליראות איתו כדורגל וכדורסל ועוד ועוד ….
חסר להדר אח בוגר שהיה מייעץ ומעיר הערות בנוגע לבגדים ובנים…
בימים האחרונים אנחנו מנסים לחזור לשיגרה אשר לעולם לא תהיה אותה השיגרה…
השיגרה שלנו מורכבת היום מהרבה געגועים וזכרונות והרבה הרבה כאב של פרדה וחידלון וגם מהרבה מחשבות ורעיונות כיצד לשמר את זכרונך.
היית בן נפלא, אח נהדר ואדם אם איכויות שהם גאוות כולנו …
זכרונך ישמר בליבינו תמיד, אוהבים מאד מאד, אמא אבא הדר ואביב
