רוית לוי - בת כיתת דולפין
סיון סיווי
ככל שהזמן עובר, ככה את יותר חסר
כל-כך מוזר לחשוב שלא אראה אותך יותר.
לפעמים, אני תופסת את עצמי חושבת אולי הכל היה רק חלום, או מחשבה
אבל המציאות חזקה יותר מכל דמיון, כפי שכולנו נוכחנו לדעת.
יש פעמים בהן אני מקווה שתכף תבוא אלינו ותגיד שחזרת...
אתה יודע, חיי היום יום נראים עכשיו כל-כך סתמיים,
כל הבעיות נהיו חסרות משמעות
כאילו החיים איבדו משהו מטעמם.
משהו השתנה, ועולם לא ישוב להיות מה שהיה.
באהבה,
רוית.
