דברים לזכרו - המכתב הראשון מאבא

כתב : אבא - עודד בר-נתן

סיווי,


מעולם לא התכתבנו, פשוט לא יצא. גם כאשר נסעת רחוק ולזמן ממושך לא היה צורך בעידן של תקשורת אלקטרונית.


הקשר בינינו התחיל לפני 21 שנה. אני זוכר, כאילו זה היה אתמול, כאשר אמא תפסה אותי בחדר האוכל בעין-זיון ואמרה לי: "אוונטה", בוא ניסע לבית חולים. בעין-זיון היה אמבולנס ובזכותך היתה לי ההזדמנות הראשונה בחיי לנהוג באמבולנס ולהפעיל סירנה. זה פשוט היה כיף.


עד גיל שנה פשוט הוצאת לכולם את המיץ. כבר אז היה ברור שיש לי עסק עם ישות עקשנית שלא מעגלת פינות. בתקופת הינקות לא הסכמת להיות ניזון מתחליפים אלא רק מחלב טבעי של אמא. ובהמשך תמיד רצית מזון אמיתי, לעולם לא גאנק פוד.


כאשר נולדה הדר אתה היית בגן ומיד נוצר הקשר ומיד בא הסמפטום של האח הגדול. זה התחיל בהושטה תמימה של שתי הידיים קדימה בציפיה שיניחו עליהן את התינוקת שזה עתה נולדה. ובהמשך פיתחת מערכת יחסים מיוחדת ויפה כראוי לאח גדול ואחות קטנה.


העקשנות שלך להתחבר רק לדברים אמיתיים מלווה אותך גם במעבר לביה"ס. הסקרנות והשקידה על הלימודים מלמדים אותי שגם בתחום זה לא תיתן מקום לזיופים. המדהים בכל הקטע הזה הוא שמצאת זמן ללמוד ללא עיגול פינות, להיות פעיל בספורט, בימיה, להקדיש זמן לחברים שמתקשים ולתמוך בהם.


לומר את האמת, היה שלב שהתחלתי לקנא בך. פשוט היית טוב ממני ולי כבר לא היה מה להעניק לך אלא לך היה מה להעניק לי.


גם לאחר שנקבע מותך לא יכולת כך סתם ללכת מבלי להעניק ולהציל חיים של מישהו אחר. העקשנות שלך המשיכה בכוח האנרציה גם לאחר מותך.


אבל בו נחזור 8 שנים אחורה. אביב נולד ואתה בערך בר-מצוה ומיד נוצר הקליק. אלא שהפעם אתה כבר לא מסתפק בלהיות אח גדול. היחסים ביניכם מאד מיוחדים ואתה נוטל לעצמך את התפקיד של סגן ההורים, כיאה לבן בכור: מגיע כמעט כל יום לבית התינוקות, לפעוטון ולגן. לא מוותר על שום ארוע שקשור באביב. אפילו כשאביב נותח בכיליתו ואתה היית בצבא, לא סמכת בכל מאת האחוזים והיית חייב להיות מעורב, להתעניין ולתמוך.


סיו, ממש לא בא לי לסיים את מכתבי אליך, אני אפילו לא יודע איך? אני לא זוכר עם יצא לי להגיד לך אבל כשאני הייתי בגיל 8 התייתמתי מאימי ואני לא כל-כך מוצא את ההגדרה הנכונה למצב שאני נתון בו היום. מישהו אמר שאני עכשיו אב שכול, אבל אני מרגיש שעכשיו אני יתום בפעם השניה. אלא שהפעם אני לא יודע אם אצליח למצוא תחליפים כי גם אני כמוך לא מוכן יותר להסתפק בזיופים.


אבא