דברים מפי דפי גל-שמעוני
סיוון,
עברו כבר חמש שנים, חמש שנים מאז המהפך שאנחנו עברנו בחיינו.
חמש שנים מאחד הלילות המאושרים בחיינו ובחיי משפחתנו ומהלילה הנורא ביותר שעברה משפחתך.
נראה היה אז כי אנחנו שני קווים מקבילים שלעולם לא ניפגש: אושר-וצער, החלמה – וכאב נורא.
אך לאט לאט המקבילים התקרבו עד שיום אחד - בדיוק לפני שנה, הם הצטלבו ומאז הם הולכים יד ביד, תומכים ואוהבים.
ופתאום ראינו איך הצער והשמחה יכולים להיפגש בתאריך מסוים – מן מפגש משולש כזה שיוצר דברים מיוחדים ונפלאים מתוך הדברים הנוראיים ביותר.
עכשיו אנחנו מרגישים שאנחנו מכירים אותך יותר ויותר, לומדים אותך, רואים תמונות, מדברים עלייך, זוכרים אותך ואוהבים.
אנחנו שבחייך לא ידענו את שמך מזכירים אותך עכשיו המון, כמעט מידי יום, ומודים לך ולמשפחה מהמדהימה שלך על הכל.
על אורי ועל עמית, על האהבה ועל האוויר.
ונראה שבדיוק לפני שנה, אחרי שהאמהות שלנו נפגשו למפגש מקרי ואחרון בברצלונה, נשלחה אלייך מתנה,
המתנה הגדולה מכל – שלחנו לך "אימא מירה" אחת, שתשמור עלייך שם למעלה...
וביחד אתם מסתכלים עלינו ובטוח גאים – איך יצרנו משפחה גדולה ומלאת אהבה, משני קווים מקבילים.
אוהבים,
דפי, נעם, אורי ועמית.
