אמא - אירית
סיווי בכל שנה בסתו כשהחצבים פורחים והחסידות והשקנאים מגיעים אנחנו באים לפה להתיחד איתך.
כאן, בין הכרמל לים בנוף שכל כך אהבת טמנו אותך לפני 10 שנים. אני מרגישה כאילו זה קרה אתמול
כאילו , אך אתמול יצאת מהבית לבילוי של יום חמישי בערב, אחרי שחזרת מהצבא.
כאילו, אך אתמול חזרת מהצבא וסיפרת חוויות, ודיברת על תוכניות לעתיד: קורס קצינים, קצין טרור ועוד...
כאילו, אך אתמול היה צילצול טלפון נוראי בשעה שלוש לפנות בוקר
כאילו, אך אתמול נסענו לבית חולים בהרגשה קשה אבל עדיין עם המון תקוה
כאילו, אך אתמול התלתלנו בין תקוה ליאוש בטיפול נמרץ נאו-כירורגי
כאילו אך אתמול, התבשרנו שאין עוד מה לעשות כי אתה מת מוות מוחי
כאילו אך אתמול, חתמנו על תרימת אברים ונסענו הבית המומים, כואבים, בוכים....
כאילו אך אתמול קברנו אותך פה...
ומאז, כבר 10 שנים אנחנו מתאספים פה משפחה וחברים לזכור אותך....
כולם מסביב התבגרו בעשר שנים, ואתה תמיד תשאר רק בן 20 ושלושה חודשים בדיוק
למרות 10 השנים שעברו בשבילי זה כאילו קרה אתמול
נזכור אותך תמיד
סייוי
