אמא - אירית
סיווי שלנו
בכל שנה בסתו כשהחצבים פורחים בצידי הדרכים והחסידות והשקנאים מתחילים להגיע אנחנו באים לפה להתיחד איתך ולזכור אותך.
כאן, בין הכרמל לים בנוף שכל כך אהבת טמנו אותך לפני 19 שנים, ואני מרגישה כאילו זה קרה אתמול...
כאילו , אך אתמול יצאת מהבית לבילוי של יום חמישי בערב, אחרי שחזרת מהצבא.
כאילו, אך אתמול חזרת מהצבא וסיפרת חוויות, ודיברת על תוכניות לעתיד: קורס קצינים, קצין טרור ועוד...
כאילו, אך אתמול היה צילצול טלפון נוראי בשעה שלוש לפנות בוקר כאילו, אך אתמול נסענו לבית חולים בהרגשה קשה אבל עדיין עם המון תקוה
כאילו, אך אתמול התלתלנו בין תקוה ליאוש בטיפול נמרץ נאו-כירורגי
כאילו אך אתמול, התבשרנו שאין עוד מה לעשות כי אתה מת מוות מוחי
כאילו אך אתמול, חתמנו על תרימת אברים ונסענו הבית המומים, כואבים, בוכים....
כאילו אך אתמול קברנו אותך פה...
ומאז, כבר 19 שנים אנחנו מתאספים פה משפחה וחברים לזכור אותך....
ב 19 השנים האלה נפרדנו מאנשים יקרים לנו מאד כמו רבקה עליזה ודפי
ב 19 השנים האלה כולנו התבגרנו: חבריך לכיתה ולצבא השנה יחגגו 40
אחיך, הדר ואביב הפכו מילדים לאנשים בוגרים
בזכות ריאותיך יש לנו את אורי, עמית ואלון שגדלו והתבגרו
ואנחנו סבים גאים...
ב 19 השנים האלה עברנו קשיים פיזיים ונפשיים ויכולנו להם...
למרות שעברו 19 שנים אני עדיין שומעת ויודעת לזהות את צליל קולך וצחוקך....
אני עדיין חשה את הריח שלך הנודף מבחורים צעירים שמזכיר לי אותך...
אני רואה את דמותך צרובה בזיכרון שלי כאילו רק אתמול היית נוכח...
למרות 19 השנים שעברו אתה תמיד תשאר רק בן 20 ושלושה חודשים...
בחור צעיר עם המון תוכניות לעתיד והמון מרץ, יוזמה ועשייה שנקטעה בבת אחת
למרות 19 השנים שעברו בשבילי זה כאילו קרה אתמול...
בשבילי אתה לא פה בבית קברות, אתה בבית איתנו בין הקירות, בפינות, בחפצים, ובתמונות, מאין "נוכח נפקד", שאיתו אני מבלה בלילות, מתגעגעת ומנסה למצוא תשובות...
19 שנים של געגוע לעלם החמודות שקפא בהיותו בן 20 ושלושה חודשים
הלוואי שהשנה החדשה שבפתח תביא איתה רק בריאות, שלום, וכל טוב לנו ולכל עם ישראל.
שנה טובה
